מאז שאני זוכרת את עצמי, הכתיבה הייתה עבורי מסע לחיפוש אחר בית ושייכות. התחלתי לכתוב בגיל 12, שירים בדפי דפדפת בקלסר מפוספס צהוב-ירוק, על בדידות, הגשמה וציפייה לאהבה. בשנת 2018 איבדתי את אמי וכל השכול והאובדן הפכו לעננה שחורה וחונקת. רק הכתיבה הצליחה להביא בהירות, ומאוחר יותר גם השלמה וקבלה. הכאב והריפוי הפכו למנוע היצירה, לספר שירים שיצא לאור בסוף שנת 2024 בהוצאת משיב הרוח ובתמיכת קרן רבינוביץ' ומפעל הפיס וקרן בני להמן.

​

אז מי אני? ילידת 1989, ירושלמית בלב שמתגוררת בהרי ירושלים, ישראלית דוברת רוסית. עמיתה בבית מדרש עלמא לתרבות עברית, בוגרת כיתת השירה של הליקון וסדנת ספר ראשון של משיב הרוח. חברה בקבוצת ב' סופית. בוגרת תואר ראשון בפילוסופיה ובתכנית אמירים-רוח באוניברסיטה העברית. מנהלת פרויקטים ותוכניות במגזר השלישי.

מְשׁוֹרֶרֶת.